סדר תפילותנוסח הוידוי:

אנא אלוהינו, ואלוהי אבותינו -- תבוא לפניך תפילתנו, ואל תתעלם מלכנו מתחינתנו: שאין אנו עזי פנים וקשי עורף, שנאמר לפניך, צדיקים אנחנו, ולא חטאנו. אבל חטאנו אנחנו, ואבותינו: אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, העווינו, והרשענו, זדנו, חמסנו, טפלנו שקר, יעצנו רע, כיזבנו, לצנו, מרדנו, ניאצנו, סררנו, עווינו, פשענו, ציררנו, קישינו עורף, רשענו, שיחתנו, תעינו תיעבנו תיעתענו; סרנו ממצוותיך וממשפטיך הטובים, ולא שווה לנו. ואתה צדיק, על כל הבא עלינו: כי אמת עשית, ואנחנו הרשענו. מה נאמר לפניך, יושב מרום; ומה נספר לפניך, שוכן שחקים? הלא הנסתרות והנגלות, אתה יודע! אתה יודע רזי עולם, ותעלומות סתרי כל חי; אתה חופש כל חדרי בטן, ורואה כליות ולב. אין כל דבר נעלם ממך, ואין נסתר מנגד עיניך. יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתמחול לנו על כל חטאותינו, ותכפר לנו על כל עוונותינו, ותסלח לכל פשעינו: ועל חטא שחטאנו לפניך בשגגה, ועל חטא שחטאנו לפניך בזדון, ועל חטא שחטאנו לפניך בסתר, ועל חטא שחטאנו לפניך בגלוי, ועל חטא שחטאנו לפניך באונס, ועל חטא שחטאנו לפניך ברצון; ועל חטאים שאנו חייבין עליהן עשה, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן לא תעשה שניתק לעשה, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן לא תעשה, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן קרבן, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן מלקות ארבעים, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן מיתה בידי שמיים, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן כרת, ועל חטאים שאנו חייבין עליהן ארבע מיתות בית דין -- חנק והרג, שריפה וסקילה. על הגלויים לנו, ועל שאינן גלויין לנו: הגלויים לנו, כבר אמרנום לפניך ה' אלוהינו; ושאינן גלויין לנו, חטאנו על כולם. ואתה יודע כל הנסתרות, ככתוב הנסתרות, לה' אלוהינו; והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת. כי אתה סלחן לישראל מן העולם, ומחלן לשבטי ישורון; ומבלעדיך, אין לנו מלך מוחל וסולח. אלוהיי, עד שלא נוצרתי, איני כדאי; ועכשיו שנוצרתי, כאילו לא נוצרתי. עפר אני בחיי, קל וחומר במיתתי. הרי אני לפניך ה' אלוהיי, ככלי מלא בושה וכלימה. יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי, שלא אחטא, ומה שחטאתי מרוק ברחמיך הרבים -- לא על ידי ייסורין! יהיו לרצון אמרי פי...

כסדר הזה, מתוודה בערבית ושחרית ומוסף ומנחה, בין יחיד, בין שליח ציבור. והיחיד אומר וידוי זה, אחר תפילתו, אחר שגומר שים שלום, קודם שיפסוע שלוש פסיעות. ושליח ציבור אומרו באמצע ברכה אמצעית -- קודם שיאמר אלוהינו ואלוהי אבותינו, מחול לעוונותינו... מתוודה כסדר הזה; ואחר כך אומר מחול לעוונותינו ביום צום הכיפורים...

בנעילה מתוודה כסדר הזה:

מה נאמר לפניך, יושב מרום; ומה נספר לפניך, שוכן שחקים? כי עוונותינו רבו מלמנות, וחטאותינו עצמו מלספור: מה אנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה צדקנו, מה מעשינו, מה נאמר לפניך, ה' אלוהינו? הלא הגיבורים כאין לפניך, ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע, ונבונים כבלי השכל! כי כל מעשינו תוהו, וימי חיינו הבל לפניך; ככתוב בדברי קודשך, ומותר האדם מן הבהמה, אין -- כי הכול, הבל. אבל אתה הבדלת אנוש מראש, ותכירהו לעמוד לפניך: כי מי יאמר לך, מה תעשה; ואם יצדק, מה ייתן לך? ותיתן לנו אלוהינו, את יום הכיפורים הזה קץ מחילה לכל חטאותינו, למען נחדל מעושק ידינו, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם -- כדבר שנאמר, דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב! יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלוהינו כי ירבה לסלוח. ואתה אלוה סליחות, טוב ומטיב, חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד; מרבה להשיב, רוצה בתשובתן של רשעים. ואין אתה חפץ במיתתן, שנאמר -- חי אני נאום ה' אלוהים אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה; שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו, בית ישראל! השיבנו וקבלנו ומחול לנו וסלח, כגודל חסדך! יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' וכו' עושה שלום וכו'

נוסח ברכת המזון

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הזן את העולם כולו בטוב בחסד וברחמים. וטובו הגדול לא חסר לנו, ואל יחסר לנו לעולם ועד, כי הוא זן ומפרנס לכול -- כאמור פותח, את ידיך; ומשביע לכל חי, רצון -- , ומכין מזון לכל ברייותיו אשר ברא. ברוך אתה ה', הזן את הכול.

נודה לך ה' אלוהינו, ונברכך מלכנו, כי הנחלת את אבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה, ברית ותורה; על שהוצאתנו מארץ מצריים ופדיתנו מבית עבדים, על תורתך שלימדתנו על חוקי רצונך שהודעתנו. ועל כולם ה' אלוהינו, אנו מודים לך ומברכים את שמך -- כאמור ואכלת, ושבעת; ובירכת את ה' אלוהיך, על הארץ הטובה אשר נתן לך. ברוך אתה ה', על הארץ ועל המזון.

רחם ה' אלוהינו על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך, ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו, ומלכות בית דויד משיחך תחזיר למקומה בימינו. ובנה את ירושלים בקרוב, כאשר דיברת. ברוך אתה ה', בונה ברחמיו את ירושלים. אמן!

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, האל, אבינו, מלכנו, אדירנו, בוראנו, קדושנו, קדוש יעקוב, המלך הטוב והמטיב, שבכל יום הוא גומלנו חן וחסד ורחמים, וכל טוב. הרחמן, ישתבח לדורי דורים! הרחמן, יתפאר לנצח נצחים! הרחמן, יפרנסנו בכבוד! הרחמן, יזכנו לימות המשיח, ולבניין בית המקדש, ולחיי העולם הבא! מגדול, ישועות מלכו; ועושה חסד למשיחו לדויד ולזרעו, עד עולם. כפירים, רשו ורעבו; ודורשי ה', לא יחסרו כל טוב. הודו לה', כי טוב: כי לעולם, חסדו.

המפטיר בנביא, מברך לפניה:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר בחר בנביאים טובים, ורצה בדבריהם, הנאמרים באמת. ברוך אתה ה' -- הבוחר בתורה, ובמשה עבדו, ובישראל עמו, ובנביאי האמת והצדק.

ומברך לאחריה:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, צור כל העולמים הצדיק בכל הדורות. האל הנאמן -- האומר ועושה מדבר ומקיים, אשר כל דבריו האמת והצדק; נאמן אתה הוא אלוהינו, ונאמנים דבריך, ודבר מדבריך אחור לא ישוב ריקם, כי אל נאמן אתה. ברוך אתה ה', האל הנאמן בכל דבריו. רחם על ציון, כי היא בית חיינו, לעגומת נפש תנקום נקם במהרה בימינו, ותיבנה מהרה. ברוך אתה ה', בונה ירושלים. את צמח דויד מהרה תצמיח, וקרנו תרום בישועתך. ברוך אתה ה', מגן דויד. על התורה ועל הנביאים, ועל יום המנוח הזה שנתת לנו, ה' אלוהינו, לקדושה לכבוד ולתפארת -- על הכול, אנו מברכים את שמך. ברוך אתה ה', מקדש השבת.

וביום טוב, הוא אומר: ועל יום טוב מקרא קודש הזה שנתת לנו לששון ולשמחה. ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים.

ואם היה שבת ויום טוב, כולל שניהן וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים: בנוסח שהוא חותם בתפילה בברכה אמצעית באותו היום, כך הוא חותם בברכה אחרונה זו.

העניינות שנהגו רוב העם לקרות מן הנביאים בכל שבת, ומפטירין בהן; ואלו הן:

בראשית -- הן עבדי אתמוך בו, עד אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים (מב,א-טז); נוח -- רוני עקרה לא ילדה, עד הטו אוזנכם ולכו אלי (נד,א-נה,ג); לך לך -- ואל מי תדמיוני, עד אלוהי ישראל לא אעזבם (מ,כה-מא,יז), אלו השלוש בישעיה; ויירא -- ואישה אחת, עד ותישא את בנה ותצא, במלכים (ב ד,א-לז); ויהיו חיי שרה -- עד יחי אדוני המלך דויד לעולם, תחילת מלכים (א א,א-לא); אלה תולדות יצחק -- משא דבר ה', עד וערבה לה', בתרי עשר (מלאכי א,א-ג,ד); וייצא יעקוב -- ועמי תלואים, עד ובנביא העלה ה', בתרי עשר (הושע יא,ז-יב,יד); וישלח יעקוב -- חזון עובדיה, עד סוף ספרו, בתרי עשר (עובדיה א,א-כא); ויישב יעקוב -- כה אמר ה' על שלושה פשעי, עד אריה שאג, בתרי עשר (עמוס ב,ו-ג,ח); ויהי מקץ -- ויקץ שלמה, עד ויהי המלך שלמה, במלכים (א ג,טו-ד,א); וייגש -- ואתה בן אדם קח לך עץ, עד וידעו הגויים כי אני ה', ביחזקאל (לז,טז-כח); ויחי יעקוב -- ויקרבו ימי דויד, עד ושלמה ישב על כיסא דויד, במלכים (א ב,א-יב).

ואלה שמות -- בן אדם הודע, עד וייצא לך שם, ביחזקאל (טז,ב-יד); ואירא -- ולא יהיה עוד לבית ישראל, עד אצמיח קרן לבית ישראל, ביחזקאל (כח,כד-כט,כא) בוא אל פרעה -- משא מצריים, עד אשר בירכו ה', בישעיה (יט,א-כה); ויהי בשלח -- שירת דבורה, מן ויכנע אלוהים, עד ותשקוט הארץ ארבעים שנה, בשופטים (ד,כג-ה,לא); וישמע יתרו -- בשנת מות המלך עוזייהו, עד למרבה המשרה, בישעיה (ו,א-ט,ו); ואלה המשפטים -- הדבר אשר היה אל ירמיהו, עד לא ייכרת איש ליונדב בן רכב, בירמיה (לד,א-לה,יט); ויקחו לי תרומה -- וה' נתן חכמה לשלמה, עד ושכנתי בתוך בני ישראל, במלכים (א ה,כו-ו,יג); ואתה תצווה -- הגד את בני ישראל, עד ורציתי אתכם, ביחזקאל (מג,י-כז); כי תישא -- ודבר ה' היה אל אלייהו, עד וילך יזרעאלה, במלכים (א יח,א-מה); ויקהל -- וישלח המלך שלמה וייקח, עד ותיתום מלאכת, במלכים (א ז,יג-כב); ואלה פקודי -- ויעש חירום את הכיורות, עד לדלתות הבית הפנימי, במלכים (א ז,מ-נ).

ויקרא -- עם זו יצרתי לי, עד כה אמר ה' מלך ישראל, בישעיה (מג,כא-מד,ו); צו את אהרון -- עולותיכם ספו, עד כי באלה חפצתי נאום ה', בירמיה (ז,כא-ט,כג); ויהי ביום השמיני -- ויוסף עוד דויד, עד כל אשר בלבבך לך עשה, בשמואל (ב ו,א-ז,ג); אישה כי תזריע -- ואיש בא מבעל שלישה, עד כברת ארץ, במלכים (ב ד,מב-ה,יט); זאת תהיה -- ויאמר אלישע, וארבעה אנשים, מדלג עד ולא השליכם מעל פניו, במלכים (ב ז,א; ז,ג-יג,כג); אחרי מות -- התשפוט, עד וניחלת בך לעיני גויים, ביחזקאל (כב,ב-טז); קדושים -- באו אנשים מזקני ישראל, עד צבי היא לכל הארצות, ביחזקאל (כ,א-טו); אמור -- והכוהנים הלויים, עד כל נבילה וטריפה מן העוף, ביחזקאל (מד,טו-לא); בהר סיניי -- ה' עוזי ומעוזי, עד רפאני ה' ואירפא, בירמיה (טז,יט-יז,יד); אם בחוקתי -- הינבא על רועי ישראל, עד והצלתים מיד העובדים בהם, ביחזקאל (לד,ב-כז).

במדבר סיניי -- והיה מספר בני ישראל, עד ואירשתיך לי באמונה, בתרי עשר (הושע ב,א-כב); נשוא -- ויהי איש אחד מצרעה, עד ויגדל הנער, בשופטים (יג,ב-כד); בהעלותך -- רוני ושמחי, עד ידי זרובבל ייסדו, בתרי עשר (זכריה ב,יד-ד,ט); שלח לך -- וישלח יהושוע בן נון מן השיטים, עד וגם נמוגו כל יושבי הארץ, ביהושוע (ב,א-כד); וייקח קרח -- ויאמר שמואל, עד כי לא ייטוש ה' את עמו, בשמואל (א יא,יד-יב,כב); זאת חוקת -- ויפתח הגלעדי, עד מימים ימימה, בשופטים (יא,א-מ); וירא בלק -- והיה שארית יעקוב, עד והצנע לכת עם אלוהיך, בתרי עשר (מיכה ה,ו-ו,ח); פינחס -- ויד ה' הייתה אל אלייהו, עד ויקם וילך אחרי אלייהו, במלכים (א יח,מו-יט,כא); ראשי המטות -- וייתן משה למטה בני ראובן, עד ויחלק את הארץ, ביהושוע (יג,טו-יד,ה); אלה מסעי -- אלו הנחלות, עד וייתנו בני ישראל ללויים, ביהושוע (יט,נא-כא,ג).

אלה הדברים -- ואלה הדברים אשר דיבר ה' אל ישראל, עד והייתם לי לעם, בירמיה (ל,ד-כב); ואתחנן -- ואתפלל אל ה' אחרי תיתי, עד שדות בכסף יקנו, בירמיה (לב,טז-מד); והיה עקב -- הלוך וקראת באוזני, עד והתברכו בו גויים, בירמיה (ב,ב-ד,ב); ראה אנוכי -- הנה ימים באים, עד אם ייסתר איש במסתרים, בירמיה (כג,ז-כד); שופטים -- ויהי כאשר זקן שמואל, עד ויאמר שמואל אל אנשי ישראל, בשמואל (א ח,א-כב); כי תצא -- ויאספו פלשתים את מחניהם, עד ויהי דויד בכל דרכיו משכיל, בשמואל (א יז,א-יח,יד); והיה כי תבוא -- אז יבנה יהושוע מזבח, עד ולא היה כיום ההוא, ביהושוע (ח,ל-י,יד); אתם ניצבים -- ויאסוף יהושוע את כל שבטי, עד כרמים וזיתים אשר לא נטעתם, ביהושוע (כד,א-יג); האזינו -- ולקחתי אני מצמרת, עד והשיבו וחיו, ביחזקאל (יז,כב-יח,לב); וזאת הברכה -- ויהי אחרי מות משה, עד ויהי ה' את יהושוע, ביהושוע (א,א-ו,כז).

כל שבת שקורין בה שתי פרשייות, מפטירין בה מעניין פרשה אחרונה; וזה הוא המנהג, ברוב המקומות.

וכן נהגו רוב העם, להיות מפטירין בנחמות ישעיהו בן אמוץ, מאחר תשעה באב עד ראש השנה:

בשבת שאחר תשעה באב -- נחמו נחמו עמי, [עד ינהל] (מ,א-יא); בשנייה -- ותאמר ציון עזבני ה', [עד וגואלך אביר יעקוב] (מט,יד-כו); בשלישית -- ענייה סוערה, [עד כי פיארך] (נד,יא-נה,ה); ברביעית -- אנוכי אנוכי הוא מנחמכם, [עד שבייה בת ציון] (נא,יב-נב,ב); בחמישית -- רוני עקרה לא ילדה, [עד גואלך ה'] (נד,א-ח); בשישית -- קומי אורי כי בא אורך, [עד בעיתה אחישנה] (ס,א-כב); בשביעית -- שוש אשיש בה', [עד וינשאם כל ימי עולם] (סא,י-סג,ט).