הלכות תשובה פרק ו

א) פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי הנביאים שהן נראין כסותרין עיקר זה, ונכשלין בהן רוב האדם; ויעלה על דעתן מהן שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם לעשות טובה או רעה, ושאין ליבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה. והריני מבאר עיקר גדול שממנו תדע פירוש כל אותן הפסוקים.

ב) בזמן שאדם אחד חוטא, או אנשי מדינה חוטאין, ועושה החוטא חטא שעשה מדעתו וברצונו, כמו שהודענו -- ראוי להיפרע ממנו; והקדוש ברוך הוא יודע היאך ייפרע. יש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו על חטאו בעולם הזה, בגופו או בממונו או בבניו הקטנים: שבניו של אדם הקטנים שאין בהן דעת ולא הגיעו לכלל מצוות, כקניינו הן -- כתוב "איש בחטאו, יומת" (ראה דברים כד,טז), עד שייעשה איש.

ג) ויש חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו לעולם הבא, ואין לעובר עליו שום נזק בעולם הזה. ויש חטא שנפרעין ממנו בעולם הזה, ולעולם הבא. [ב] במה דברים אמורים, בזמן שלא עשה תשובה; אבל אם עשה תשובה, התשובה כתריס לפני הפורענות. וכשם שהאדם חוטא ברצונו ומדעתו, כך הוא עושה תשובה ברצונו ומדעתו.

ד) [ג] ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים הרבה, עד שייתן הדין לפני דיין האמת שיהא הפירעון מזה החוטא על חטאיו אלו שעשה ברצונו ומדעתו, שמונעין ממנו דרך התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאים אלו שעשה. הוא שהקדוש ברוך הוא אמר על ידי ישעיהו, "השמן לב העם הזה... ושב ורפא לו" (ישעיהו ו,י). וכן הוא אומר "ויהיו מלעיבים במלאכי האלוהים, ובוזים דבריו ומיתעתעים בנביאיו, עד עלות חמת ה' בעמו, עד לאין מרפא" (דברי הימים ב לו,טז) -- כלומר חטאו ברצונם והרבו לפשוע, עד שנתחייבו למנוע מהן התשובה שהיא המרפא.

ה) לפיכך כתוב בתורה "ואני, אחזק את לב פרעה" (ראה שמות ד,כא; שמות יד,ד): לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר "הבה נתחכמה, לו" (שמות א,י), נתן הדין למנוע ממנו התשובה עד שנפרעין ממנו; ולפיכך חיזק הקדוש ברוך הוא את ליבו.

ו) ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר שלח ועשה תשובה, וכבר אמר לו הקדוש ברוך הוא שאין אתה משלח, שנאמר "ואתה, ועבדיך -- ידעתי..." (שמות ט,ל), "ואולם בעבור זאת העמדתיך" (שמות ט,טז) -- כדי להודיע לבאי העולם, שבזמן שמונע הקדוש ברוך הוא התשובה לחוטא, אינו יכול לשוב, אלא ימות ברשעו שעשה בתחילה ברצונו.

ז) וכן סיחון לפי עוונות שהיו לו נתחייב למונעו התשובה, שנאמר "כי הקשה ה' אלוהיך את רוחו ואימץ את לבבו" (דברים ב,ל). וכן הכנעניים לפי תועבותיהן מנע מהן התשובה עד שעשו מלחמה עם ישראל, שנאמר "כי מאת ה' הייתה לחזק את ליבם לקראת המלחמה עם ישראל, למען החרימם" (יהושוע יא,כ). וכן ישראל בימי אלייהו לפי שהרבו לפשוע, מנע מאותן המרבים לפשוע תשובה, שנאמר "ואתה הסיבות את ליבם, אחורנית" (מלכים א יח,לז), כלומר מנעת מהן התשובה.

ח) נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעה להרע לישראל, ולא על סיחון לחטוא בארצו, ולא על הכנעניים להתעיב, ולא על ישראל לעבוד עבודה זרה; אלא כולן חטאו מעצמן, וכולן נתחייבו למנוע מהן התשובה.

ט) [ד] ובעניין זה שואלין הנביאים והצדיקים בתפילותיהן מאת ה' לעוזרם על דרך האמת, כמו שאמר דויד "הורני ה' דרכך" (תהילים פו,יא), כלומר אל ימנעוני חטאיי דרך האמת שממנה אדע דרכיך וייחוד שמך. וכן זה שאמר "ורוח נדיבה, תסמכני" (תהילים נא,יד), כלומר תניח רוחי לעשות חפציך ואל יגרמו לי חטאיי למונעני מתשובה, אלא תהיה הרשות בידי, עד שאחזור ואבין ואדע דרך האמת. ועל דרך זו, כל הדומה לפסוקים אלו.

י) [ה] ומה הוא זה שאמר דויד "טוב וישר, ה'; על כן יורה חטאים, בדרך. ידרך ענווים, במשפט; וילמד ענווים, דרכו" (תהילים כה,ח-ט). זה ששלח להן נביאים מודיעים להם דרכי ה' ומחזירין אותן בתשובה. ועוד שנתן בהם כוח ללמוד ולהבין, שמידה זו בכל אדם, שכל זמן שהוא נמשך בדרכי החכמה והצדק, מתאווה להן ורודף אותן. והוא שאמרו חכמים בא ליטהר מסייעין אותו, כלומר ימצא עצמו נעזר על הדבר.

יא) והלא כתוב בתורה "ועבדום ועינו אותם" (בראשית טו,יג), הרי גזר על המצריים לעשות רע; וכתוב "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ" (דברים לא,טז), הרי גזר על ישראל לעבוד עבודה זרה. ולמה נפרע מהן, לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע שיהיה הוא הזונה; אלא כל אחד ואחד מאותן הזונין שעבדו עבודה זרה -- אילו לא רצה לעבוד, לא היה עובד. ולא הודיעו הבורא, אלא מנהגו של עולם. הא למה זה דומה, לאומר העם הזה יהיה בהן צדיקים ורשעים, לא מפני זה יאמר הרשע כבר נגזר עליו שיהיה רשע, מפני שהודיע הקדוש ברוך הוא למשה שיהיו רשעים בישראל, כעניין שנאמר "כי לא יחדל אביון, מקרב הארץ" (דברים טו,יא).

יב) וכן המצריים, כל אחד ואחד מאותן המצירים והמריעים לישראל, אילו לא רצה להרע להן, הרשות בידו -- שלא גזר על איש ידוע, אלא הודיעו שסוף זרעו להשתעבד בארץ לא להם. וכבר אמרנו, שאין כוח באדם לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא דברים העתידין להיות.